קבוצה לרכישה בכפר בע"מ נ' מנהל מקרקעי ישראל - מחוז דרום

החלטה

דין המ"פ זו להידחות על הסף, בשל מספר טעמים מצטברים.

טעמי ההחלטה להיעתר לבקשת הסף של ממ"י, לסילוק על הסף, יפורטו אך בתמצית, משום שלמעשה המבקשת ובאי כוחה "ניתקו קשר" עם ביהמ"ש ועם ההליך, אינם מגיבים על החלטות ביהמ"ש, ומזה זמן אין ניתנת התייחסות ממוקדת ועניינית לתהיות ולשאלות שהועלו. מהיבט דיוני- ניתן לראות בכך זניחת הטענות והסכמה לטיעוני המשיב (ראה החלטותי מ 24/6/13, 2/10/13 ו- 9/10/13).

בהמ"פ הנוכחית התבקש סעד של הצהרה על בטלות החלטת המשיב להקפיא פרוייקט ההרחבה של אגודת מושב חלץ בשל חשד לגביית כספים אסורים, כמשמעם בהחלטות הרלוונטיות של המנהל. התבקש לקבוע כי ההחלטה שרירותית וניתנה שלא כדין. ברם, ההליך הוגש ע"י המבקשת, שהיא חברה המציגה עצמה כנותנת שירותים שונים ויעוץ למשתכני ההרחבה, ולה עצמה אין יריבות חוזית כלשהי עם המשיב.

המרצת פתיחה אחרת, שהוגשה באותו עניין ממש, ע"י האגודה השיתופית של מושב חלץ, נדחתה על הסף ,על ידי, משהתקבלה טענת ממ"י שהמאטריה הנדונה מצויה בסמכות עניינית של בג"ץ, ולא של בימ"ש זה (ה"פ 45332-03-13, החלטה מיום 8/10/13). נקבע שמדובר בתקיפה ישירה של שיקול הדעת של הרשות בקבלה החלטה, מתחום המשפט הציבורי, שרקעה במדיניות הנקוטה אצל הגוף המנהל את מקרקעי המדינה, באשר להתנהלות בפרוייקטים של הרחבת ישובים חקלאיים. הן עפ"י מבחן ה"יסוד הדומיננטי" והן עפ"י מבחן הסעד המבוקש, כהגדרות הפסיקה שעסקה בכך, אין מדובר בנושא הנתון לסמכות ביהמ"ש האזרחי "הרגיל".

נימוק זה – כוחו יפה גם לגבי ההליך הנוכחי, ודי בכך להביא לסילוקו על הסף.

הגם שבעקבות ההחלטה בתביעת האגודה הפניתי לכך שימת לב ב"כ התובעת דכאן, באופן שיאפשר לו לבקש אף סילוק התביעה הזו על הסף, אולי ללא חיוב בהוצאות, לא התקבלה מבאי הכח כל הודעה ובקשה במועד שנקצב לכך. מאידך – עו"ד רון, ב"כ פמ"ד אכן הגיבה במועד, ונתנה עמדה שלפיה אין מנוס אף מדחיית ההליך הנוכחי, מאותו טעם של חוסר סמכות עניינית.

מעבר לכך- המבקשת לא נתנה מענה משכנע לתהיות נוספות המאפיינות את ניהול ההמ"פ הספציפית, ובכוחן של אלה להביא, בפני עצמן, לדחיית ההליך על הסף.

לא ברור כלל ועיקר מהי היריבות הנטענת בין החברה המבקשת לבין המשיב, שתאפשר למבקשת לנהל התביעה, בשמה היא, או כמעין מיופת כח או מייצגת של המשתכנים, כאשר עד עתה לא נהיר לי איזו מהחלופות הללו רלוונטית לפי שיטת המבקשת עצמה. לגבי חלק מהמשתכנים, נראה שהמבקשת נסמכת על "המחאות זכות" שאלה נתנו בידה להגיש התביעה. לא ברור כיצד ניתן "להמחות" זכות זו ולהעבירה לאחר, כאשר מדובר בעילת תביעה כזו שלפני, וככל שמדובר על ניסיון להתייצג כמיופת כח של המשתכנים, הרי, אין מדובר בחברת עורכי דין הזכאית להעניק שירותים משפטיים ללקוחותיה. אף לו כך היה, ההליך צריך היה להיות מוגש מטעם המשתכנים עצמם, כתובעים, ולא ע"י "המייצג" בתור תובע.

על כך- ראה החלטתי מ 19/5/13 שם נאמר כי :

"יוער, כבר בשלב זה ,כי האמור בתגובה לעניין טענת היריבות מעורר תהיות. להבנתי- כתבי

המחאת הזכות מצד המשתכנים בכוח לא צורפו לתובענה ולא נטען כי המשיבה מייצגת המשפחות מכוח כתבים אלה. (נדמה גם כי לא כל המחאות הזכות צורפו לתגובה כעת, ואף הרצופות הקיימות אינן ניתנות לקריאה בקלות). לא ברורה גם נפקות "המחאת הזכות" כמסמיכה המשיבה לפנות בשמם של הממחים לגורמי המבקשת. התובענה נשוא ההמ"פ אינה מציגה עצמה כמוגשת ע"י המשתכנים, מכוחם הם, ואך באמצעות המשיבה (משאין מדובר בחברת עו"ד הנותנת שירות משפטי כחוק, אף עניין זה אינו נקי מספק)..."

בהחלטה מ 24/6/13 הוספתי והערתי כדלקמן :

"סוגית היריבות, היעדרה- נכון יותר, מוקשית ביותר וההסבר אינו מספק. אין מדובר בהמחאת זכות תביעה, בוודאי שלא בנזיקין, ופס"ד שאוזכר- אינו רלוונטי. מדובר, ככל הנראה, בניסיון לעגן יפוי כח ליצוג בפני הרשויות, מטעם המשתכן, שקשה ליישבו עם הוראות חוק לשכת עוה"ד. בהמ"פ נטען, בכלל, ליריבות "ישירה" ,בדרך של פגיעה באינטרס הכלכלי של המבקשת ובפרנסתה, בשל ההקפאה. קשה להלום כיצד הטענות מתיישבות. זכותה של המבקשת להתדיין

אל מול ממ"י בהקשר החלטת ההקפאה מוטלת בספק רב. הדברים נאמרים כעת באורח ראשוני בלבד. על פניו- יש מקום למתן החלטה מפורטת ומנומקת לפרטיה, בדבר סילוק ההליך הנוכחי על הסף, על כל ההשלכות- כמו פסיקת הוצאות. ברם- גם משיקולים פרקטיים, ובטרם החלטה סופית- אני רואה לנכון לעכב המשך הטיפול בהליך למשך שבועות ספורים, עד שיתברר מצב הדברים בתיק ה"מקביל", שעניינו תביעת האגודה עצמה- חלץ -לסעד דומה כלפי ממ"י.

ככל שהמו"מ המתנהל שם להסדר(המ"פ45332-03-139 )יניב פרי- יתייתר אולי המשך הדיון כאן. ככל שידרש ליבון התיק לגופו- המבקשת תוכל לשקול המתנה לתוצאות שם, ושמא לבקש להצטרף כמשיב נוסף, בגדר "בעל עניין" ישיר או עקיף בתוצאה. בשלב זה- אקבע עיון נוסף בתיק דכאן, לעוד 90 יום ותינתן החלטת המשך. למותר לציין, שלאור ההערות דלעיל, שעיקרן עלה גם בהחלטות קודמות, תוכל המבקשת לשקול לבקש מחיקת ההליך הקיים כאן כבר כעת, וללא הוצאות מיותרות "

כזכור- גם "ההליך האחר", זה שהוגש ע"י האגודה השיתופית, סולק, לימים, על הסף מטעמי הסמכות העניינית. אף ההערות והרמזים, החוזרים ונשנים, בדבר הצורך לשקול מחיקת ההליך בצורתו ובעיתויו הנתונים, לא זכו לאוזן קשבת.

יוער, למעלה מהצריך, שאף אם ניתן היה לבסס יריבות ועילה הנשענים על "קונסטרוקצית המחאת הזכות", לא ניתן היה לעשות כן ללא תיקון של כתב ההמ"פ, שאינו מציף כלל נקודה זו. גם על כך הוער למבקשת בהחלטות קודמות, וחרף זאת לא התבקש תיקון ההליך. בלית כך- גם הבעייתיות המתוארת מהווה טעם מספיק לסילוק ההליך על הסף, אף אלמלא היעדר הסמכות העניינית, כמבואר.

מהטעמים הללו, וכאמור, דין המרצת הפתיחה להידחות על הסף, וכך אני מורה.

המזכירות מתבקשת לסגור את התיק עם סיומו.